רוב המבקרים טסים ללה, השוכנת בגובה של כ־3,500 מטרים. לגוף שלכם לא היה זמן להסתגל, וכמעט כולם מרגישים את הגובה ביום הראשון: כאב ראש, קוצר נשימה במדרגות, שינה גרועה. עם כמה כללים פשוטים זה עובר, ואפשר להמשיך ולחצות מעברים של 5,000 מ' בבטחה.
מאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. התייעצו עם הרופא שלכם לפני נסיעה לגובה רב, במיוחד אם יש לכם מחלת לב או ריאות או אם את בהריון.
מהי מחלת גבהים חריפה (AMS)?
מחלת גבהים מופיעה כשעולים מהר יותר ממה שהגוף מצליח להסתגל לחמצן הדליל באוויר. היא יכולה לפגוע בכל אחד, בכל רמת כושר. התסמינים הנפוצים הם:
- כאב ראש, לעיתים קרובות יחד עם אחד מהבאים
- בחילה או אובדן תיאבון
- עייפות וחולשה
- סחרחורת
- קשיי שינה
מחלת גבהים קלה נפוצה ומשתפרת עם מנוחה באותו גובה. שתי צורות נדירות אך חמורות מחייבות ירידה מיידית ועזרה רפואית: HAPE (נוזלים בריאות: קוצר נשימה במנוחה, שיעול רטוב) ו־HACE (בצקת מוחית: בלבול, חוסר קואורדינציה, ישנוניות קיצונית).
איך להתאקלם בלה
- נוחו לגמרי ב־24 השעות הראשונות. ישנו, קראו, שתו תה. אל תצאו לסמטאות התלולות של לה ביום הראשון.
- קחו את היום השני בקלות. הליכה קצרה ונינוחה לשאנטי סטופה או לעיר העתיקה זה בסדר.
- בלו לפחות שני לילות בלה לפני שעולים גבוה יותר: בלי קרדונג לה, פנגונג או צו מורירי ב־48 השעות הראשונות.
- שתו הרבה מים (3–4 ליטר ביום) והימנעו מאלכוהול ומעישון בימים הראשונים.
- עלו בהדרגה. מעל 3,000 מ', השתדלו לא להעלות את גובה הלינה ביותר מ־300–500 מ' בלילה, והוסיפו יום מנוחה כל כמה ימים.
- לטפס גבוה, לישון נמוך. בביקור הראשון עדיף טיול יום למעבר מאשר לישון ממש מתחתיו.
כל הטרקים ומשלחות הטיפוס שלנו בנויים סביב הכללים האלה, עם ימי התאקלמות משולבים במסלול.
האם לקחת דיאמוקס?
אצטזולאמיד (דיאמוקס) יכול לעזור במניעת מחלת גבהים ונמצא בשימוש נרחב בלדאק. זו תרופת מרשם עם תופעות לוואי, כמו עקצוץ באצבעות והטלת שתן תכופה, והיא לא מתאימה לכולם. שאלו את הרופא לפני הטיול. היא אינה תחליף להתאקלמות איטית.
מתי לרדת
הכלל החשוב ביותר: אם התסמינים מחמירים במנוחה, רדו למטה, אפילו כמה מאות מטרים. לעולם אל תעלו גבוה יותר עם תסמינים של מחלת גבהים. המדריכים שלנו נושאים חמצן וערכת עזרה ראשונה, ובודקים את רמת החמצן של כולם בטיולים בגובה רב. בלה, לבית החולים SNM יש ניסיון בטיפול במחלת גבהים.